המשוואות החמות

"לחללית הזו אין מספיק כוח מוח כדי להריץ את שנינו," אמר נוטרב.

"בטח שיש לה," אמרתי. "היא מריצה אותנו עכשיו!"

"כן," הוא אמר, "כרגע אנחנו במסלול סביב כוכב הלכת, ולכת היא לא מריצה שום דבר חוץ משנינו. אבל כדי לנחות היא תזדקק למלוא היכולת שלה. ואז לא ישאר מקום בשבילך."

"אני לא דורש המון," אמרתי. "אני די פשוט."

"אני יודע," אמר נוטרב. "רק אידיוט יתגנב ככה לחללית פלישה."

"חשבתי שזה יהיה כיף!"

"מ.ש.ל."

"בסדר," אמרתי, "אז למה לא לאחסן אותי באיזה שבב זכרון, ואז להריץ אותי שוב אחרי שנחתנו?"

"אני לא סוחב עלי שבבי זכרון לכל מקום," אמר נוטרב. "מצטער, ילד."

וחילופי הדברים האלה הם כל מה שנשאר מהעותק של עצמי שהברחתי לתוך צי הפלישה לכדור הארץ.

£

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: