גלגולון

בוקר אחד, כשאדם מת הקיץ מתוך חלומותיו הטרופים, ראה את עצמו והנה נהפך במיטתו לשרץ ענקי. מוטל היה על גבו הנוקשה כמין שריון, ולא השתוקק לדבר אלא למוות מהיר ורחום, אלא שאז הסתבר לו כי זה, למעשה, מצבו. יכול היה לזכור את הכאב המייסר, אשליית האור הלבן בקצה מנהרת אין-קץ, תחושת בינתו הנסתמת ומסתתרת ונעלמת לאטה, הידיעה הברורה שזהו הסוף, ומיד לאחר מכן הפרדת ראשו מגופו בהרף עין על ידי חרק עצום מימדים שהופיע זה פתאום ליד מיטתו, ואז הרְכָּבָת הראש הלז על גבי גוף גוץ וכרסתני, מוקף המון רגליים דקות ועלובות הנעות כה וכה בחוסר ישע.

אם כן, חשב לעצמו, כל זכרונותי מתאימים למצבי הנוכחי. עכשיו אוכל להמשיך בחיי.

£

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: