כיוון שכל דבר יחסי לכל דבר אחר, ועל פי החוק הישן שבו לכל פעולה יש פעולה נגדית שווה בעוצמתה, הרינו לקבוע בזאת שאתם פלשתם אלינו לא פחות משאנחנו פלשנו אליכם, ושעל כן נקמתנו תהיה מהירה ואיומה.
קטגוריה: פנולים
הצהרת פנול מס׳ *
יש אמת כלשהי בשמועה הנפוצה כאילו לכל דבר יש סיבה. עם זאת, בכל היקומים האפשריים, אצל כל האנשים או היצורים שטענו זאת, לא נמצא אפילו אחד שהבין זאת נכונה. כן, יש סיבה, לא, הסיבה לעולם אינה זו שאתה – כלומר, הם – כלומר, האנשים או היצורים שטענו זאת – חושבים שהיא.
למשל, במקרים רבים בעבר הנכחד ובהווה העומד במהירות להפוך לכזה, תרבויות טכנולוגיות בעיני עצמן הבחינו באנומליה בתדירות האור הבוקע מן הגלקסיות שבשכנותן, והסיקו במהרה, בהתבסס על עדות זו בלבד, שהיקום מתרחב. התפלפלויות נוספות הביאו אותן למסקנה שהיקום החל במפץ יחיד אשר, באופן חשוד למדי, כל אחת ואחת מהתרבויות הללו כינתה בשם ״הגדול״. למעשה, הנטיה לעשות זאת היתה כה חזקה, עד שתרבות אחת של יצורי קרינה, שבמקורה חסרה לחלוטין את מושג הגודל הפיסי, נאלצה לעבור את התהליך הכאוב של המצאתו, ומיד בעקבותיו את רעיון האלוהויות הכל-יכולות, וכתוצאה ישירה ומהירה מכך היקום המסוים הזה כבר אינו עמנו. אחד משוכניו הצליח להמלט, רק על מנת להיות מושפל בכל יקום אחר אליו נקלע, שם כונה בשמות כגון ״בלעפגע״ ו״^2^2^2״ ו״חגורת ואן אלן״.
אך הבה נחזור לסיבתו של ההגיג הזה, או של הכל מכל וכל, תלוי בנקודת המבט: הסטת התדירות הקלה לכיוון שחלק מכנים ״טוואנק״ ואחרים ״אדום״, ושהנה מקור הרעיון כאילו היקום מתרחב.
ובכן, הוא לא.
תרבויות יקרות: אתן הן אלה ההולכות וקטנות. אתן והירחים והצבירים וכוכבי הלכת וענני הגז והשמשות והשטויות שלכן. אתן רק גרגירים זערוריים של תבונה גבולית בתאי המטען הבינוניים של יקומיכן, הקטנים והולכים עם חלוף הזמן. במהרה תיעלמו לחלוטין, וסוף סוף יהיה פה שקט.
זה אף יפתור, כמה מוזר, את הבעיה העצובה של חגורת ואן אלן.
הצהרת פנול מס' }
אל חשש – לא נאכל את כוכב הלכת שלכם! לא יעלה על דעתנו לגעת בו, וזאת מהסיבה הפשוטה שכבר אכלנו אותו. אתם והפלנטה שלכם הנכם… אה… מה שיצא מהצד השני.
הצהרת פנול מס' =
לא באנו ולא נבוא אל כוכב הלכת שלכם. לא נשגר אליכם אותות קרינה, כבידה, זמן ומרחב. לא נציג את עצמנו בפניכם, ולא נפלוש אליכם בשום מובן בו אתם תופסים את המילה. אבל אפשרות קיומנו נטועה כבר היטב במוחותיכם, והיא היא הפלישה האמיתית.
הצהרת פנול מס' ©
הבעיה העיקרית של כל פלישה היא, כמובן, עניין המיתוג. לכן, כאשר אתם דנים בבואנו, במטרותינו, בשאיפותינו ובגורלכם עקב כל זאת, אסור לכם להשתמש בכל שם-עצם או שם-תואר שהם מלבד "פְנוּל". וכיוון שהמונח הנ"ל מוגן בזכויות יוצרים, עליכם לשלם.
הצהרת פנול מס' "
לא קשה לפלוש לכוכב הלכת שלכם, וזו הבעיה: פלשו אליכם כל כך הרבה עד שלא נשאר כלום מהצורה המקורית שלכם. זאת אומרת – לא נותר דבר לפלוש אליו.
כמה חבל שכל זה לא מנע מאבי אבותי המכובד מלנסות. אולי שמעת עליו, או לפחות על הכינוי שבחר לעצמו כאן. בטח לא תשמח אם אזכיר אותו, כי אתה הרי חסיד של אחד מיריביו, נו, הטיפוס ההוא, יונג.
מה, זהו? השעה שלי נגמרה? טוב, נתראה בשבוע הבא, דוקטור.
הצהרת פנול מס' +
אתם יצורים מוזרים.
ראשית, אתם מחוברים מדי לגופיכם. זו תכונה משונה למדי. אני וחברי רגילים לאכלס כל כלי קיבול סביר שנקרה בדרכנו. זה מה שאמרתי לטכנאים כשהם ניתחו את הגופה החייזרית במקום אותו אתם מכנים איזור 51. למרבה הצער הם לא הבינו כלום כי בשלב הזה, במקום לאכלס את הגופה הנ"ל, כבר הייתי אחד מהם. גם הגופה ניסתה לדבר, אבל הטכנאי-לשעבר הלכוד בתוכה לא היה זריז מספיק, והם חתכו לו את הראש מהר מדי.
שנית, ומשונה בהרבה – כפי שלמדתי במהירות בתקופת הזמן הקצרה בה אכלסתי את הגוף האנושי – הוא המושג הקרוי בפיכם בשם "נישואים".
לא, אין לי כל כוונה לפרט. די אם אומר שאני כבר לא רוצה לפלוש לכוכב הלכת שלכם.
הצהרת פנול מס' %
אני מכחיש לחלוטין ומכל וכל את ההאשמה כאילו אכלתי את גברת שוורץ. היא לא רק שגויה לחלוטין, אלא גם מעליבה. אני לא אוכל שום דבר חי. אני אף מתעב את רעיון ה"צמחונות" שלכם, כיוון שאלה להם אתם קוראים "צמחים" גם הם יצורים חיים. אני אוכל אך ורק מה שבא מן הדומם, ועל כן אינני צמחוני כי אם דוממי. מכך אפשר ללמוד עלי דבר או שניים, ובייחוד את העובדה שלא אכלתי, בשום פנים ואופן לא הייתי מסוגל לאכול, את גברת שוורץ.
למעשה, היא אכלה אותי.
יש להודות בכך שמיד לאחר מכן הקריפטו-תאים שלי השתלטו על אלה שלה ועיכלו אותה מבפנים, אך מבחינה משפטית מדובר בעובדה לא רלוונטית לחלוטין. מה עוד שזה לא היה מעשה שלי, כיוון שבזמן ההשתלטות האמורה לא הייתי קיים, בהיותי, כזכור, מעוכל על ידי גברת שוורץ. העמדתי לדין דומה לתביעת תינוק בן יומו: היא לא רק בלתי הגיונית, אלא גם לא הוגנת באופן מפלצתי.
על כן אני מבקש מבית המשפט לשחרר אותי ללא דיחוי.