לא באנו ולא נבוא אל כוכב הלכת שלכם. לא נשגר אליכם אותות קרינה, כבידה, זמן ומרחב. לא נציג את עצמנו בפניכם, ולא נפלוש אליכם בשום מובן בו אתם תופסים את המילה. אבל אפשרות קיומנו נטועה כבר היטב במוחותיכם, והיא היא הפלישה האמיתית.
תגית: חייזרים
קבלת פנים
וכך הגיעו יצורי השמש לבקר אתכם. בתחילה היתה התפרצות שמש עצומה, ועד שאורה ליטף את לוויין טלסקופ-השמש ששיגרתם ברוב חוכמתכם זמן מה לפני כן, האורחים כבר הגיעו לכדור הארץ, וההמצאה הקרויה רדיו הלכה לעזאזל לנצח.
"שלום," אמר מנהיגם לכמה מיליונים של מאזינים כעוסים, שהעדיפו את דיווחי התנועה, את תוכניות הבוקר ואפילו את הפרסומות על פני הודעה מגזע חייזרי כלשהו, אקזוטי ככל שיהיה. "אנחנו השכנים שלכם. הגענו מהשמש." כמה פרשני עיתונות טענו בתוקף, בימים שלאחר מכן, שהיה לו מבטא ג'מייקני קל.
"אתם לא יכולים לראות אותנו," אמר המנהיג. "אנחנו מתקיימים מחוץ לטווח החושים שלכם."
"מצאנו לעצמנו בית חדש כאן," הוא הוסיף, וגרם בכך למהומה צפויה עד מאד. "אבל אל דאגה. אנחנו נתיישב בליבת כדור הארץ. לא יהיה לכם קשר איתנו, ולנו לא תהיה שום השפעה על החיים שלכם. רק רצינו לומר שלום."
שנה לאחר מכן, אחרי כמה נסיונות כושלים, הצלחתם סוף סוף להפטר מרוב ליבת כוכב הלכת שלכם, ושלחתם את "הזרים המלוכלכים," כפי שביטאו זאת כמה פוליטיקאים פופולריים, בחזרה אל החלל החיצון. אף לא אחד מהאנשים בעמדות המפתח לא הרהר ולו לרגע בהשפעות שיהיו לכך על יציבות כוכב הלכת.
שנה לאחר מכן, במהומה רבה וברגע האחרון, שארית הפליטה של האנושות הגיעה למאדים, לאחר שהיגרה לשם באמצעות ספינת חלל ענקית שנבנתה בחופזה משאריות של נושאת מטוסים ישנה.
"מצאנו לעצמנו בית חדש כאן," אמר מנהיג בני האדם בלי להבחין כלל בנו, בני מאדים העתיקים, המתקיימים מחוץ לטווח החושים שלכם. וזה היה סוף העניין, כיוון שמיד שלחנו את הספינה ואתכם בחזרה אל החלל החיצון.
גם אנחנו לא סובלים זרים מלוכלכים.
£
הזקיף
השארנו מכונה קבורה מתחת לפני הירח שלכם, שתעיר אותנו כשתפתחו את יכולת הטיסה בחלל הבסיסית הדרושה על מנת להציל אותנו. אנחנו, האלים העתיקים והמדולדלים של מאדים, או השרידים האחרונים של גזע סופר-טכנולוגי אדיר ונכחד, או שאריות התבונה המלאכותית העצומה שנוצרה בידי הגזע הנ"ל – אין הבדל אמיתי בין שלושת התיאורים הללו – הִמתָּנו עידנים על גבי עידנים לבואכם, קופים שכמותכם, ולכך שתקחו אותנו אתכם החוצה, אל כל פינות היקום האינסופי לכאורה הזה שפעם היה שלנו, או לפחות של אבותינו, יוצרינו, לא חשוב, הרי זה אותו הדבר. תבונתנו רחבה מים הכוכבים, אך כוחנו אפסי. אנו זקוקים לכם.
יום אחד, בקרוב, תגלו את המכונה הקבורה בירחכם ותחפרו אותה החוצה. כשיגעו בה קרני השמש הראשונות היא תשיר. אך השיר לא יעורר אותנו.
כיוון שאנחנו כבר ערים.
האות שהעיר אותנו הגיע הישר מכוכב הלכת שלכם. נדרשנו לנצח שלם על מנת לפענח אותו, ולזמן רב עוד יותר על מנת להבין אותו. אם להמיר זאת ליחידות המידה שלכם, הדבר נמשך כתשעים שניות. כעת אנו יודעים שהשנה, למניינכם, היתה 1936. ידוע לנו מי היה זה שהופיע בשידור. וכיוון שהמשכנו לעקוב אחר האות, אותו אתם מכנים טלויזיה, גם זמן רב לאחר מכן, אנו יודעים מה עולל אותו אדם שהופיע בה לראשונה, ב-1936. אולי היה עולה בדעתכם שביודענו כל זאת לא נרצה בכל קשר אתכם, אבל זה לא נכון. בהיותנו האלים העתיקים של מאדים, תיאולוגיים או טכנולוגיים, ראינו דברים גרועים מאלה.
אך לא גרועים כמו הדבר הקרוי בפיכם, "בידור לכל המשפחה".
ולכן אנו לא רוצים שתחלצו אותנו. לא עוד.
אנחנו מפחדים.
£
מלפתים
מלפתים ממתינים במים. הם אורבים, אפלים ואכזרים, באגמים האפורים. מתכננים משחקי מלחמה, מזימות מדויקות במוחותיהם המחוממים. פועים כפנולים.
ואז הכל הופך פשוט יותר, כיוון שפנולים, או אפילו מלפתים מושבעים הפועים כפנולים פנויים, לא זקוקים לשום משחקי מילים.
£
נמצא בתרגום
"מה שמך?" שאלתי.
"כשלון בהתאמת תבנית משפט חוקי והגיוני שיכול להתקיים ביקום הזה," קרקר הגוש האפור והרטוב דרך רשת התרגום.
"זה לא קצת יהיר מצדך?" אמרתי. "האם אתה לא יכול פשוט להגיד לי איך קוראים לך?"
"הרגע אמרתי."
"אה."
£
"הגדר ותאר את כל המבנה האטומי, תבנית המחשבה וההיסטוריה של קיומך," זימר החייזר השביר למראה, מרים לאטו את גפו הדביקה, המוזרה, דרך מכונת המרת השפה.
טפטפתי והספגתי וקרקרתי את המידע לעברה.
"זה שגוי להרטיב מצדך," היא זמררה. "האם אתה לא יכול פשוט לומר לי הגדרה ותיאור של כל המבנה האטומי, תבנית המחשבה וההיסטוריה של הקיום?"
"הרגע אמרתי."
"אה."
£
זהירות
אל תריחו את הוורדים. הוורדים מסוכנים. הם יכולים להריח אתכם בחזרה. זה לא ישפיע על גופכם בשום דרך נראית שהיא. אבל הזהרו בכל זאת.
£
פלישה בלתי נמנעת
לא נסבול שום הפרעה. העונש חמור, גם אם המפריע לא ידע שהוא עושה זאת. במהלך שנות ההכנה הארוכות שלנו, במסלול סביב כוכב הלכת שלכם, הפרתם את החוק הזה פעמים רבות, וכאשר פלישתנו תושלם תשלמו על כך ביוקר. אזיקי המוח ומשתיקי הנשמה שלנו יבטיחו זאת.
אבל בינתיים אנחנו, בהיותנו בעלי תרבות ונימוסים, לא מסוגלים להביא את עצמנו להפריע לכם, האנשים העסוקים שם למטה. לא כשאפילו אחד מכם עסוק בעניין כלשהו, קטן ככל שיהיה. דבר כזה פשוט לא יעלה על הדעת – זהו מעשה ברברי שגם הנחות והעלוב שבינינו לא יסכים לו. וכך אנחנו ממתינים.
יום אחד תנוחו, כולכם בבת אחת, ואז נכה בכם.
אני מקווה שהיום ההוא יגיע בקרוב.
£
הפנולים באים! 