ההוא שמסתתר בפינה הרחוקה שבבית הקפה המקומי שלך, מעמיד פני צמח מקומי, אינו אויבך. כך גם היצור המכאני החשוד היושב מולך, אל השולחן המשותף, מוסווה בקושי באמצעות משקפי קריאה עגולים, סוודר צמרי מפוספס וכמות לא ראויה של שיער פנים. כך גם אני, המלצר הידידותי שהרגע שפך נוזל כלשהו אל חיקך. בכנות, איש מאתנו אינו אויבך. למעשה רק אתה, התופס אותנו ככאלה, הוא כזה.
יש לזכור, עם זאת, שאבחנה זו שלנו אינה קשורה במאומה להיות אבחנתך שקרית, או אולי נכונה.
לא באנו ולא נבוא אל כוכב הלכת שלכם. לא נשגר אליכם אותות קרינה, כבידה, זמן ומרחב. לא נציג את עצמנו בפניכם, ולא נפלוש אליכם בשום מובן בו אתם תופסים את המילה. אבל אפשרות קיומנו נטועה כבר היטב במוחותיכם, והיא היא הפלישה האמיתית.
לא קשה לפלוש לכוכב הלכת שלכם, וזו הבעיה: פלשו אליכם כל כך הרבה עד שלא נשאר כלום מהצורה המקורית שלכם. זאת אומרת – לא נותר דבר לפלוש אליו.
כמה חבל שכל זה לא מנע מאבי אבותי המכובד מלנסות. אולי שמעת עליו, או לפחות על הכינוי שבחר לעצמו כאן. בטח לא תשמח אם אזכיר אותו, כי אתה הרי חסיד של אחד מיריביו, נו, הטיפוס ההוא, יונג.
מה, זהו? השעה שלי נגמרה? טוב, נתראה בשבוע הבא, דוקטור.
הפנולים באים! 